היקינטון
שם בוטני: Hyacinthus צמח רב-שנתי, נמוך, גיאופיט (בעל בצל) השייך למשפחת שושניים. לקינטון כ- 30 מינים והרבה מאד זנים שפותחו כצמחי גינה ובית. בארץ גדל בר היקינטון המזרחי בהרי הגליל והחרמון. מקורו של היקינטון המזרחי בחלק המזרחי של הים התיכון, הוא גדל בתרבות מהמאה ה- 16 וממנו טופחו, בעיקר בהולנד, כל זני
היקינטון התרבותיים במגוון צבעים וגדלים. תנאי גידול: ניתן לשתילה באדמה, במיכלים ובאדניות, השקיה בינונית - מרובה. עמיד בקור ורגיש לחום. על-ידי שתילה מתוכננת בהדרגה, אפשר לקבל גלי פריחה מדצמבר ועד האביב.
מקורו של השם יקינתון במיתולוגיה הויוונית. יאקינתוס היה שמו של נער יפה תואר, בנו של פיראוס מלך מקדוניה, שאפולו בן האלים התאהב בו. כשהתחרה אפולו עם יקינתון בהשלכת דיסקוס, התקנאו בו אלים אחרים, שהתאהבו גם הם בנער, וגרמו לכך שהדיסקוס שהשליך אפולו יפגע בראשו של יקינתון. הנער מת ומדמו עלה צמח הנושא את שמו. (ויקיפדיה)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה